אי אבחון מומים בעובר

WiserSEO

13 דצמבר 2025

היריון מלווה בבדיקות רבות שנועדו לזהות מוקדם ככל האפשר מומים ומחלות עובריות. כשהמערכת הרפואית אינה מאתרת ממצא שהייתה אמורה לזהות, או שאינה מוסרת להורים מידע מלא ומעודכן, עלול להתרחש אי אבחון מומים בעובר. זהו מצב רגיש וכואב, שלעיתים מקים עילה משפטית בגין רשלנות רפואית בהריון. מדריך זה מסביר בשפה ברורה מה נחשב לרשלנות באי אבחון, כיצד בודקים את האחריות, מה צריך להוכיח, ואיך נראה התהליך מעשית.

המטרה היא לתת לכם תמונה מלאה והוגנת: מתי קיימת אחריות על אי אבחון מומים בעובר, מתי מתקיימת אחריות על אי אבחון מומים במהלך ההריון, מהו קשר סיבתי, אילו פיצויים עשויים להישקל, וכיצד עו"ד ארז כהן מלווה משפחות באופן אישי – משלב בדיקת המקרה ועד קבלת התוצאה הטובה ביותר שהדין מאפשר.

מה נחשב אי אבחון מומים בעובר?

אי אבחון אינו כל כישלון בזיהוי ממצא רפואי. השאלה המרכזית היא האם גורם רפואי סביר, באותן נסיבות, היה צריך לאתר את המום באמצעות המידע והכלים שהיו זמינים באותה עת. אם התשובה חיובית, וההורים לא קיבלו את המידע או שלא הוצעו להם בדיקות רלוונטיות, ייתכן שמדובר ברשלנות. חשוב לזכור שכל מקרה נבחן לגופו: גיל ההריון, הבדיקה שנערכה, איכות הפענוח וההסבר שניתן, והאם התקיימה הפניה לבירור משלים.

חובת הזהירות והסטנדרט הרפואי

לרופאים ולמוסדות הרפואיים חובת זהירות כלפי ההורים והעובר. חובה זו כוללת ביצוע מעקב היריון תקין לפי הנחיות מקצועיות, הפניה לבדיקות רלוונטיות בזמן, קריאה מדויקת של הממצאים, ומתן הסבר מלא ומאוזן על הסיכונים, אפשרויות הבדיקה והמשמעויות של כל תוצאה. בנוסף, קיימת חובה לתעד בתיק הרפואי את השיקולים, ההמלצות וההסכמות. הפרה של אחת מהחובות הללו – למשל אי הפניה לסקירת מערכות מתאימה או אי קיום אקו לב עוברי במצבים המצדיקים זאת – עלולה להוליד אחריות משפטית.

אילו בדיקות אמורות לאתר מומים במהלך ההריון?

השירות הציבורי והפרטי מציעים מגוון בדיקות סקר והדמיה. חלקן נועדו לאתר מומים מבניים באמצעות אולטרסאונד, וחלקן מזהות סיכון או ממצא גנטי הדורש בירור. אי אבחון מומים עשוי לנבוע מאי ביצוע בדיקה נדרשת, מפענוח שגוי, או מאי הפניה לבדיקות משלימות כאשר עולה חשד. בין הבדיקות האופייניות:

• סקירת מערכות בשלביה השונים, לרבות סקירה מורחבת בעת הצורך
• אולטרסאונד מכוון לאיבר או לממצא ספציפי
• אקו לב עוברי במצבים המתאימים
• בדיקות גנטיות וסקר, בהתאם לנהוג ולהנחיות
• בדיקת צ'יפ גנטי (CMA) כאשר יש אינדיקציה
• מעקב אחר סמנים חריגים וחשד למצוקה עוברית

אחריות על אי אבחון מומים בעובר – המסגרת המשפטית

כדי לבסס אחריות משפטית באי אבחון, בוחנים אם התנהלות הצוות הרפואי חרגה מהסטנדרט המקצועי הסביר ואם קיימת זיקה בין ההתרשלות לנזק שנגרם. בבסיס התביעה עומדים יסודות מוכרים של רשלנות רפואית בהריון, ובמרכזם שאלת הקשר הסיבתי: האם גילוי בזמן היה משנה את התוצאה, את הטיפול, או את החלטות ההורים.

ארבעת היסודות להוכחת רשלנות רפואית בהריון

חובת זהירות: קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין הגורם הרפואי להורים ולעובר במהלך המעקב. היא כוללת יידוע והכוונה לבדיקות נדרשות והצגת חלופות.

הפרת חובה: סטייה מהנחיות מקצועיות או מהתנהלות סבירה – למשל אי הפניה לבדיקת המשך חרף ממצא חשוד, או פענוח בלתי זהיר של סקירת מערכות.

קשר סיבתי: יש להראות כי אילו היו מאתרים את המום בזמן או מיידעים כנדרש, ניתן היה למנוע או לצמצם את הנזק, או לשנות החלטה משמעותית כגון המשך ההריון. כאן נדרשת לרוב חוות דעת מומחה.

נזק: נזק רפואי, תפקודי או כלכלי הנובע מאי האבחון. לעיתים הנזק מתבטא בצרכים רפואיים ושיקומיים מתמשכים של הילוד, ולעיתים בפגיעה באוטונומיה של ההורים לקבל החלטות מושכלות.

קשר סיבתי ואפשרות להפסקת הריון

במקרים מסוימים לב התביעה הוא כי גילוי המום במועד היה מאפשר להורים לשקול הפסקת הריון כחוק או להתכונן רפואית ולוגיסטית לטיפול מייד לאחר הלידה. תביעות מסוג זה מוכרות לעיתים בהקשר של הולדה בעוולה. הוכחת הקשר הסיבתי נשענת בין היתר על כך שהמום היה ניתן לגילוי בבדיקות המתאימות בשלב ההריון הרלוונטי, ועל כך שהמידע לא הועבר בזמן או במלואו.

דוגמאות נפוצות לרשלנות באבחון מומים

מומים מבניים שלא זוהו בסקירות

ישנם מומים מבניים משמעותיים שאמורים להתגלות בסקירת מערכות בזמן המתאים. אי איתורם עלול לנבוע מביצוע בדיקה בתנאים שאינם מיטביים, פענוח לא מדויק, או הימנעות מהפניה לסקירה מורחבת כשעלו סימני אזהרה. כאשר המום היה אמור להתגלות בנסיבות המקרה והפספוס אירע בשל התנהלות בלתי סבירה – עשויה להתבסס אחריות.

ממצאים גנטיים שלא הובהרו או לא נבדקו

בדיקות גנטיות וסקר עשויות להעלות חשד למחלות או לתסמונות המחייבות בירור. לעיתים נדרש לבצע בדיקת צ'יפ גנטי (CMA) כאשר יש אינדיקציה לכך. אי הפניה לבדיקת העמקה מתבקשת, או אי הסבר להורים על משמעות ממצא גנטי והשלכותיו, עלולים להיחשב מחדל.

מומי לב עובריים ואקו לב

בדיקת אקו לב עוברי מיועדת להערכת מבנה ותפקוד הלב. ישנם מומים לבביים אופייניים שברוב המקרים ניתנים לזיהוי בבדיקות ההיריון, ובוודאי כשקיימים סימנים בסקירה המחייבים בירור. מום מסוג AV-CANAL, למשל, מוכר בספרות כמום לב מולד משמעותי שניתן לאתרו באמצעות שילוב של סקירת מערכות ואקו לב. הימנעות מהפניה לאקו לב במצבים המצדיקים זאת, או פענוח לא תקין של הממצאים, עשויים להקים עילת תביעה.

איך מתקדמים בפועל?

בדיקת היתכנות משפטית לתביעת רשלנות רפואית מתחילה בהבנת התמונה הרפואית: אילו בדיקות בוצעו, מה נאמר להורים ומתי, והאם היה מחדל של אי אבחון מומים בעובר בהתחשב בסטנדרט הסביר. עו"ד ארז כהן מלווה את המשפחה באופן אישי, מרכז את התיעוד, פונה למומחים רפואיים רלוונטיים ומעריך את סיכויי התביעה ואת היקף הנזק.

איסוף מסמכים וחוות דעת

כדי להעריך האם קיימת רשלנות רפואית בהריון, חשוב לאסוף תיעוד מלא ומסודר. אלו המסמכים המרכזיים שכדאי ללקט בתחילת הדרך:

• תיק מעקב ההריון המלא מקופת החולים ומרפאות הייעוץ
• תוצאות סקירות, אולטרסאונד מכוונים ואקו לב עוברי
• מכתבי הפניה, סיכומי ביקור ותכתובות רלוונטיות
• דוחות בדיקות גנטיות, לרבות צ'יפ גנטי אם בוצע
• סיכומי לידה ותיעוד אשפוז נלווה

חישוב נזקים ופיצויים אפשריים

הדיון בפיצוי אינו מספר אחד קבוע, אלא הערכה פרטנית של נזקי המשפחה והילוד. בין ראשי הנזק שנבחנים: הוצאות רפואיות ושיקומיות, התאמות נדרשות בבית ובמסגרות החינוך, עזרה וסיעוד, הפסדי הכנסה עתידיים והוצאות נלוות. בנוסף נשקלת פגיעה באוטונומיה של ההורים לקבל החלטות מדעת. בחינת המכלול נעשית בצירוף חוות דעת מומחים וטיעון משפטי מדויק.

ההליך המשפטי ותוצאות אפשריות

לאחר השלמת איסוף החומר וחוות הדעת, נערכת חוות דעת משפטית ומתקבלת החלטה אם להגיש תביעה. בחלק מהמקרים מתנהל מו"מ להסכמות, ובאחרים ההכרעה נתונה לפסק דין. המטרה היא להגיע לפתרון שמכיר באחריות על אי אבחון מומים במהלך ההריון, מגבה את הצרכים העתידיים של הילד והמשפחה, ומספק ביטחון כלכלי ויציבות לטווח הארוך.

למה לבחור בעו"ד ארז כהן

עו"ד ארז כהן מתמחה בביטוח ונזיקין ומקדיש את פועלו למקסום זכויות נפגעים. הוא מלווה לקוחות אישית בכל שלבי התביעה – מהפגישה הראשונה, דרך בניית האסטרטגיה, ועד סיום ההליך. הליווי האישי מבטיח היכרות עמוקה עם המקרה ותגובה מהירה לכל פער או שאלה שמתעוררת.

הגישה היא מקצועית ואמפתי: שילוב של ירידה לפרטים רפואיים ומשפטיים עם רגישות למצבה של המשפחה. לצד זאת, מושם דגש עקבי על מזעור הוצאות – תכנון מוקפד של שלבי ההליך, בחירה יעילה של מומחים וניהול מושכל של המשאבים, כדי להגיע לתוצאה מיטבית בלי להכביד שלא לצורך.

שאלות נפוצות

האם כל מום שלא אותר בהריון מעיד על רשלנות?

לא. השאלה היא אם בנסיבות המקרה גורם רפואי סביר היה צריך לזהות את המום או להפנות לבירור מתאים. בחינה מקצועית כוללת את הבדיקות שבוצעו, המועדים, ההנחיות שהיו נהוגות והמידע שנמסר להורים.

אין לי את כל התיעוד הרפואי. אפשר להתקדם?

כן. נהוג לבקש העתק מלא של התיק הרפואי מכל הגופים המעורבים. לאחר איסוף החומר ניתן להיעזר במומחים כדי לשחזר את רצף האירועים ולהעריך אם התקיימה התרשלות.

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין אי האבחון לנזק?

באמצעות חוות דעת מומחה המראה שהמום היה ניתן לגילוי בבדיקה הנכונה ובזמן המתאים, ושגילוי כזה היה משנה את התוצאה או את ההחלטות של ההורים. הראיות משלבות את הרשומות הרפואיות והספרות המקצועית.

כמה זמן נמשך ההליך המשפטי?

משך ההליך משתנה בין מקרה למקרה ותלוי במורכבות הרפואית, במספר הגורמים המעורבים ובאפשרות להגיע להסכמות. בשלב מוקדם מבוצעת הערכת זמנים ריאלית כדי ליישר ציפיות.

האם ניתן להגיש תביעה נגד כמה גורמים במקביל?

במקרים מתאימים אפשר לבחון אחריות של כמה גורמים, למשל מוסד רפואי וקופת חולים. הבדיקה נעשית לפי חלקו של כל גוף בתהליך האבחון והמידע שנמסר להורים.

סיכום

אי אבחון מומים בעובר הוא צומת שבו רפואה ומשפט נפגשים. לא כל פספוס הוא רשלנות, אך כאשר היה ניתן לזהות מום או למסור מידע מהותי ולא נעשה כן – ייתכן שמתקיימת אחריות משפטית. בדיקה מוקפדת של העובדות והמסמכים, בצירוף חוות דעת מתאימות, תסייע לקבוע אם קיימת עילה ומהו היקף הפיצוי האפשרי. אם אתם מתלבטים או זקוקים להכוונה, פנו לעו"ד ארז כהן לבחינת המקרה וליווי אישי, מקצועי ואמין.