רשלנות רפואית באבחון התקף לב

עו”ד ארז כהן

14 ינואר 2026

התקף לב הוא מצב חירום רפואי שבו השהיה באבחון או טיפול עלולה להחמיר את הנזק לשריר הלב. כאשר מתקבלת החלטה רפואית שגויה, מתרחש איחור באבחון התקף לב או שהמטופל משוחרר בטרם התקבלו כלל הנתונים המהותיים – עלולה להתגבש עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון התקף לב. מדריך זה מסביר בשפה ברורה מהי רשלנות רפואית, מתי ייתכן שניתן להגיש תביעה, כיצד מוכיחים את המקרה ומה צפוי לאורך הדרך.

עו"ד ארז כהן מייצג נפגעים בתחום הנזיקין והביטוח, ומעניק ליווי אישי ושקיפות מלאה לכל אורך הטיפול בתביעה – משלב בירור העובדות ועד להשגת פתרון משפטי מיטבי. המידע שלפניכם נועד להעניק נקודת פתיחה מסודרת להבנת זכויותיכם.

מהו התקף לב ולמה האבחון המיידי קריטי

התקף לב, או אוטם שריר הלב, מתרחש כאשר אספקת הדם לשריר הלב נפגעת בעקבות חסימה בכלי הדם הכליליים. ללא זרימת דם מספקת, רקמת הלב נפגעת. אבחון מהיר ומדויק מאפשר להתחיל בטיפול בזמן סביר, לצמצם נזק משני ולהפחית סיבוכים. לכן החשד הקליני, התשאול, הבדיקה הגופנית והפניה לבדיקות המתאימות הם קריטיים כבר במגע הראשון – במיון, ברפואה דחופה או בקהילה.

תסמינים נפוצים של התקף לב

התסמין המוכר ביותר הוא כאב או לחץ בחזה, שלעתים מקרין לכתפיים, ליד שמאל, לצוואר או ללסת. תסמינים נוספים כוללים קוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה או הקאה, עייפות קיצונית, דפיקות לב לא סדירות וסחרחורת. הופעת תסמינים מסוג זה, במיוחד על רקע גורמי סיכון לבביים, מחייבת שלילת אוטם לבבי באמצעות בירור מתאים.

תסמינים לא טיפוסיים אצל נשים וחולי סוכרת

נשים וחולי סוכרת עשויים להציג תסמינים פחות קלאסיים, כמו עייפות חריגה, בחילות, כאב בגב העליון או בלסת, או תחושת חוסר נוחות כללית ללא כאב חזה מובהק. בשל כך, קיים סיכון מוגבר לאבחון שגוי או איחור באבחון. מודעות המערכת הרפואית למופעים אלו ושילובם בתהליך קבלת ההחלטות הם חלק מהסטנדרט המקובל ברפואה.

מתי מדובר ברשלנות רפואית באבחון התקף לב

רשלנות רפואית מתגבשת כאשר מתקיימת סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל וכתוצאה מכך נגרם נזק. בהקשר של רשלנות רפואית באבחון התקף לב, בחינה משפטית תבחן בין היתר אם נשמרה חובת הזהירות: האם התמונה הקלינית הוערכה במלואה, האם בוצעו בדיקות רלוונטיות בזמן סביר, האם פענוח הבדיקות היה תקין, והאם הוחלט על מעקב או אשפוז לפי הצורך.

הפרת סטנדרט הטיפול וקשר סיבתי

לא כל טעות רפואית מהווה רשלנות. כדי לבסס עילת תביעה יש להראות שהייתה סטייה מהתנהגות רפואית סבירה וכי לסטייה זו היה קשר סיבתי לנזק. המשמעות היא שבית המשפט יבחן אם רופא סביר היה פועל אחרת, ואם הטיפול המתאים היה יכול להפחית את הנזק או למנוע אותו. כך, למשל, איחור בפנייה לקרדיולוגיה, אי ביצוע בדיקות מתאימות או שחרור מוקדם ללא ניטור עלולים להיחשב לסטייה מהסטנדרט, אם הוכח שנגרם בשל כך נזק.

דוגמאות אופייניות לאבחון שגוי

• התעלמות מתלונות מחשידות כמו כאב בחזה לוחץ או קוצר נשימה והיעדר תיעוד מסודר של האנמנזה.
• אי הפניה לבדיקות מתאימות בזמן סביר, כגון בדיקות א.ק.ג. וטרופונין, לרבות חזרה על הבדיקות לפי הצורך.
• פענוח שגוי של א.ק.ג. או של בדיקות דם, ללא הסתמכות על התמונה הקלינית המלאה.
• שחרור ממיון ללא ניטור מספק או הוראות ברורות להמשך בירור ומעקב.
• ייחוס התסמינים לחרדה או לצרבת מבלי לשלול אוטם שריר הלב באופן מסודר.

איך מוכיחים רשלנות רפואית

הבסיס להוכחת רשלנות רפואית באבחון התקף לב הוא שילוב של תיעוד רפואי מלא וחוות דעת מומחה. התהליך מתחיל באיסוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: תיק המיון, רישומי רופא משפחה, בדיקות א.ק.ג., תוצאות טרופונין ובדיקות דם נוספות, סיכומי אשפוז, הדמיות, תרשימי ניטור והוראות שחרור. במקביל, חשוב לתעד גם נזקים ותוצאות תפקודיות – תקופת היעדרות מהעבודה, הוצאות רפואיות, שיקום והשלכות יומיומיות.

תפקיד חוות דעת מומחה והערכת הקשר הסיבתי

בתביעות רשלנות רפואית נדרש בדרך כלל להציג חוות דעת של מומחה בתחום הקרדיולוגיה או ברפואה דחופה. חוות הדעת בוחנת אם היה מקום לחשד קליני, אילו בדיקות או פעולות היו צריכות להתבצע בזמן סביר, ואם הטיפול שניתן עמד בסטנדרט המקובל. בנוסף נבחן הקשר הסיבתי – האם יש סבירות שהטיפול המתאים היה מצמצם את הנזק, כגון מניעת התפשטות האוטם או הפחתת סיבוכים.

התיישנות ושיקולים מקדימים

למועדי נקיטה בהליך משפטי יש חשיבות מעשית. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם כדי לבחון מתי החל המרוץ המשפטי, מהו המסלול המתאים, ומהם הסיכונים והסיכויים. בשלב זה נהוג לבצע הערכת היתכנות מקצועית, לרבות סקירת מסמכים ראשונית, בטרם השקעת משאבים בהשגת חוות דעת מומחה.

פיצויים אפשריים ומה משפיע על היקפם

גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית משתנה ממקרה למקרה ונגזר מאופי הפגיעה והשלכותיה. ברכיבי הפיצוי נכללים לרוב הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרת צד ג', נסיעות, אביזרים רפואיים ולעתים גם פיצוי בגין כאב וסבל. בנוסף נבחנת ההשפעה התפקודית – עד כמה הפגיעה מגבילה את היכולת לחזור לשגרה, לעבודה או לפעילות יומיומית. בתיקים רבים מתקיים מו"מ מול חברת הביטוח של המוסד הרפואי, ולעתים התיק מוכרע בבית המשפט לאחר שמיעת מומחים ועדויות.

שלבי ההליך המשפטי בקצרה

1. פגישת הערכה משפטית לבירור נסיבות המקרה והצגת התיעוד הזמין.
2. איסוף שיטתי של כל הרשומות הרפואיות והמסמכים הנלווים.
3. בחינת התיק על ידי מומחה רלוונטי והשגת חוות דעת תומכת.
4. הכנת כתב תביעה והגשתו לערכאה המתאימה, לרבות צירוף חוות הדעת.
5. ניהול מו"מ מול המוסד הרפואי וחברת הביטוח, כולל הליכי גישור לפי הצורך.
6. הוכחות, שמיעת מומחים ומתן פסק דין – או הגעה להסדר לפי שיקול דעת הלקוח והמלצה מקצועית.

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה והקשר לקהילה

אבחון התקף לב אינו מתרחש רק במיון. פעמים רבות הפנייה הראשונה היא לרופא משפחה או למוקד רפואה דחופה בקהילה. גם שם יש חשיבות גבוהה לחשד קליני, להחלטה על הפניה לבית חולים, לביצוע בדיקות ראשוניות ולתיעוד עקבי של התסמינים. רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יכולה לנבוע מהתנהלות בשלבי האבחון המוקדמים בקהילה, ובדיקת המקרה תבחן את רצף הטיפול מתחילתו ועד סופו – כולל הפניות, זמני המתנה, הנחיות מעקב ופענוח תוצאות בדיקות.

מה חשוב לדעת על בדיקות אבחון

באבחון חשד לאוטם שריר הלב, בדיקות א.ק.ג. וטרופונין הן מהבודקות המרכזיות, ולעתים נדרשת חזרה עליהן בפרקי זמן מתאימים בהסתמך על התמונה הקלינית. פענוח תקין מצריך שילוב בין נתוני הבדיקה, תלונות המטופל וממצאים גופניים. כאשר יש סטייה בין הפענוח לתמונה הקלינית, נדרש בירור נוסף או התייעצות. במקרים מסוימים תידרש הערכה קרדיולוגית מתקדמת, ניטור והשגחה ולהמשך טיפול כגון צנתור – הכל בהתאם לשיקול דעת רפואי סביר.

למה לבחור בעו"ד ארז כהן

בחירת עורך דין היא החלטה משמעותית בהצלחת התהליך. עו"ד ארז כהן מעניק ייעוץ וייצוג מקצועי ואמין בתחומי הנזיקין והביטוח, עם ליווי אישי ושקיפות מלאה בכל שלבי הטיפול בתביעה. הגישה המעשית והאנושית מבטיחה שהלקוח מבין בכל רגע את המצב המשפטי, את האפשרויות ואת הסיכונים – ושותף מלא לקבלת ההחלטות. עו"ד כהן מקפיד על ניתוח ראייתי קפדני, בניית אסטרטגיה מדויקת מול הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח, ושמירה על תקשורת ישירה וברורה לאורך כל הדרך.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין טעות אנוש לרשלנות רפואית באבחון התקף לב?

טעות רפואית כשלעצמה אינה בהכרח רשלנות. רשלנות תתגבש כאשר קיימת סטייה מהתנהלות רפואית סבירה – למשל אי ביצוע בדיקות מתאימות או אי מתן מענה לתסמינים מחשידים – וכאשר לסטייה זו יש קשר סיבתי לנזק שנגרם.

מה לעשות אם שוחררתי מהמיון ומצבי הוחמר?

יש לפנות מיידית לטיפול רפואי אם יש החמרה, ובמקביל לשמור את כל התיעוד: סיכום ביקור, תוצאות בדיקות והנחיות. לאחר ההתייצבות הרפואית, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לבחינת נסיבות השחרור והמענה שניתן לתסמינים.

האם חובה חוות דעת מומחה כדי להגיש תביעה?

בתביעות רשלנות רפואית מקובל לצרף חוות דעת מומחה. חוות הדעת בוחנת את הסטנדרט הרפואי, את איכות האבחון והטיפול ואת הקשר הסיבתי בין הסטייה לנזק. ללא חוות דעת, סיכויי התביעה פוחתים משמעותית.

כמה זמן עשוי להימשך ההליך המשפטי?

משך ההליך משתנה לפי מורכבות המקרה, מספר המומחים המעורבים והאם מתגבשת הסכמות בין הצדדים. לעתים ניתן להגיע להסדר יחסי בזמן קצר, ולעתים נדרש הליך הוכחות בבית המשפט.

האם ניתן לתבוע גם את קופת החולים או הרופא בקהילה?

במקרים מסוימים האחריות עלולה להיות משותפת לצוותים שפעלו בשלבים שונים של האבחון והטיפול, לרבות בקהילה. הבדיקה המשפטית תבחן את כלל הגורמים שהיו מעורבים והאם התקיימה סטייה מסטנדרט הטיפול.

סיכום

רשלנות רפואית באבחון התקף לב עלולה להוביל לנזק לבבי משמעותי – אך גם ניתנת לבירור ולהוכחה באמצעות תיעוד וחוות דעת מקצועיות. אם אתם מתלבטים לגבי האופן שבו טופלו התלונות שלכם או אם אירע איחור באבחון, ניתן לפנות לעו"ד ארז כהן לבחינה משפטית סדורה של המקרה, להערכת סיכויי התביעה ולתכנון צעדים אחראיים ומותאמים אישית.