רשלנות רפואית באבחון

עו”ד ארז כהן

14 ינואר 2026

רשלנות רפואית באבחון עלולה לשנות חיים. כאשר מתרחש אבחון שגוי או אי אבחון, הטיפול המתאים מתעכב או אינו ניתן כלל, והנזק הרפואי והכלכלי עלול להעמיק. במאמר זה נסביר מהי רשלנות באבחון רפואי, מתי עשויה לקום עילת תביעה, איך מוכיחים קשר סיבתי ונזק, אילו פיצויים אפשר לדרוש, מהו תהליך התביעה ומה חשוב לעשות כבר עכשיו. הכתיבה נועדה להיות ברורה, מקצועית ואמפתית, כדי שתוכלו לקבל החלטות נכונות ומושכלות עבורכם ועבור משפחתכם.

מהי רשלנות רפואית באבחון?

רשלנות רפואית באבחון מתקיימת כאשר רופא או צוות רפואי חורגים מסטנדרט הטיפול הסביר בבדיקת המטופל, בהפנייתו לבדיקות, בפענוח תוצאות או במעקב אחר ממצאים, וכתוצאה מכך נגרם נזק. התופעה יכולה להתרחש בקהילה או בבית חולים, ברפואת משפחה, במיון, במרפאות מומחים ובמכוני הדמיה. רשלנות רפואית אבחון שגוי כוללת זיהוי לא נכון של מחלה, בעוד רשלנות רפואית אי אבחון מתארת מצב בו סימנים מחשידים לא מזוהים בזמן ולא ננקטים צעדי בירור וטיפול.

אבחון שגוי לעומת אי אבחון – מה ההבדל ולמה זה חשוב?

אבחון שגוי מתרחש כשניתנת אבחנה לא נכונה שמובילה לטיפול שאינו מתאים, ולעיתים אף מזיק. אי אבחון פירושו שהמחלה כלל לא מזוהה בזמן, ולכן נוצרת החמצה של חלון טיפול קריטי. בשני המצבים, הנזק יכול לנבוע מהטיפול השגוי עצמו, מהיעדר טיפול מתאים או מהחמרת מצב עקב איחור באבחון. ההבחנה בין המצבים חשובה, משום שהיא משפיעה על ניתוח הקשר הסיבתי בין הטעות לנזק ועל היקף הפיצוי.

מתי נוצרת עילת תביעה?

עילת תביעה בגין רשלנות באבחון רפואי מתגבשת כאשר מתקיימים שלושה יסודות: חובת זהירות של הגורם המטפל, סטייה מסטנדרט רפואי סביר, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. דוגמאות שכיחות כוללות אי הפניה לבדיקות חיוניות למרות סימנים קליניים ברורים, פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או מעבדה, אי מעקב אחר תוצאות שהתקבלו, ואי תיעוד מספק שמוביל להחלטות טיפוליות לא נכונות. בכל מקרה נבחנת השאלה מה היה צפוי מידית ורפואית במועד הרלוונטי, ולא בדיעבד.

איך מוכיחים רשלנות באבחון רפואי?

הוכחת רשלנות דורשת שילוב של ניתוח רפואי ומשפטי: בדיקת הסטנדרט המקובל באותה עת, מדידת הסטייה ממנו, והצגת הקשר בין הסטייה לנזק.

סטנדרט הטיפול והסטייה ממנו

סטנדרט הטיפול נקבע לפי פרקטיקה רפואית מקובלת, הנחיות רלוונטיות והיגיון קליני. כדי להראות רשלנות, יש להוכיח שהרופא הסביר באותן נסיבות היה מפנה לבדיקות מתאימות, מפענח ממצא חריג או מקיים מעקב מיטבי. כאשר מתגלה כי נעדרה בדיקה סבירה, נבחר טיפול שאינו נתמך קלינית או שלא נבחנה אלטרנטיבה מתבקשת, ניתן להצביע על סטייה.

קשר סיבתי והיקף הנזק

לא די להוכיח טעות. יש להראות כי לולא אותה טעות – התוצאה הייתה אחרת באופן ממשי. קשר סיבתי יכול להתבטא בכך שאי אבחון גרם לאיחור בטיפול, שהוביל להחמרה, נכות או טיפול אגרסיבי יותר. בהוכחת הקשר נשענים על מסמכים רפואיים, רצף כרונולוגי של התלונות והממצאים, ועל חוות דעת המבהירה את ההחמרה שנגרמה עקב האבחון השגוי.

תיעוד רפואי וחוות דעת מומחים

איסוף תיעוד מלא הוא הבסיס: פניות לרופא, הפניות לבדיקות, תוצאות בדיקות, אשפוזים, מרשמים ותיעוד שיחות. חוות דעת של מומחה מתחום הרפואה הרלוונטי תנתח את פעולות הצוות המטפל, תצביע על סטייה מהסטנדרט ותסביר את הנזק. ברוב המקרים, ללא חוות דעת לא ניתן להגיש תביעה, שכן היא נדרשת להוכחת יסודות העילה.

תהליך התביעה – שלב אחר שלב

פנייה ראשונית והערכת סיכוי

בשלב ראשון מתקיימת שיחה מקדימה לבדיקת פרטי המקרה: מה קרה, מתי, היכן ומה מצבכם כיום. בשלב זה נעשית הערכה ראשונית לשאלה האם מדובר ברשלנות רפואית באבחון ומהם הסיכונים והסיכויים. לעיתים כבר בשיחה המקדימה ניתן להצביע על פעולות ראשוניות לאיסוף חומר ותיעוד.

איסוף מסמכים וגיבוש חוות דעת

השלב הבא כולל בקשת מלוא התיק הרפואי מכל הגורמים המטפלים, ריכוז כרונולוגיה והכנת פנייה למומחה רפואי מתאים. המומחה בוחן האם מדובר ברשלנות רפואית אבחון שגוי או רשלנות רפואית אי אבחון, ומהו הנזק שנגרם. לאחר קבלת חוות הדעת מתגבשת תמונת סיכון והערכת שווי תביעה.

הגשה וניהול ההליך

לאחר גיבוש התביעה מוגשים כתב תביעה וחוות דעת לבית המשפט. בהמשך מתקיימים הליכים מקדמיים, חקירות מומחים ולעיתים מגעים להסדר. לאורך התהליך, חשוב לפעול בשקיפות, לעדכן בתמונת מצב ולבחון חלופות – לרבות אפשרות להסכמה אם היא מיטיבה עם הלקוח בהתאם לנסיבות.

כמה פיצוי אפשר לתבוע?

סכום הפיצוי משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לעוצמת הרשלנות, להיקף הנזק, לגיל, להשפעה על כושר ההשתכרות ולצרכים עתידיים. פיצויים עשויים לכלול רכיבים שונים, ובית המשפט בוחן את החומר הרפואי והכלכלי כדי לקבוע את הסכום הכולל. גם כאשר אין נכות לצמיתות, ייתכנו פיצויים על תקופת החלמה ממושכת או טיפולים מיותרים שנגרמו בעקבות אבחון שגוי.

• הוצאות רפואיות ואשפוזים, תרופות ושיקום
• אובדן שכר וכושר השתכרות עתידי
• כאב וסבל ונזק לא ממוני
• עזרת צד ג' והוצאות נסיעה וטיפול

התיישנות ולוחות זמנים

ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית היא כ-7 שנים. עם זאת, רצוי לפעול בהקדם האפשרי: איסוף חומר רפואי סמוך לאירועים מקל על הוכחת השתלשלות העניינים, ומאפשר ניהול תיק יעיל יותר. אם קיים ספק לגבי מניין הימים שלכם, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני ולהימנע מדחיות שאינן הכרחיות.

מקרים נפוצים של רשלנות באבחון רפואי

רשלנות באבחון רפואי יכולה להתבטא במגוון תחומים רפואיים. הדפוסים שחוזרים על עצמם הם היעדר בירור מספק של תלונות, פירוש חלקי של ממצאים ואי מעקב אחרי תוצאות שבוצעו.

• איחור באבחון מחלות סרטן בשל היעדר בירור
• אבחון שגוי של מחלות לב והתקפי לב
• אי אבחון אירוע מוחי בזמן
• פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או מעבדה
• אי הפניה לבדיקות חיוניות לפי התסמינים

למה לבחור בארז כהן

עו"ד ארז כהן מתמחה בייצוג תובעים בתחום הנזיקין והביטוח, עם התמדה בגישה מקצועית ואמפתי. הליווי האישי מתחיל מהרגע הראשון ונמשך עד לסיום ההליך, עם שקיפות מלאה בכל שלב – מניתוח הסיכונים והסיכויים ועד קבלת החלטות על הגשה, ניהול מו"מ או הוכחות. ההתמקדות בייצוג תובעים בלבד מאפשרת ראייה ממוקדת בזכויות הנפגע והצבת צרכיו במרכז. אם חשוב לכם לדעת איפה אתם עומדים ומה צפוי בהמשך, תמצאו אצל ארז כהן מענה קונקרטי, בהיר ומדויק.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין טעות אנוש לבין רשלנות באבחון?

טעות אנוש כשלעצמה אינה בהכרח רשלנות. רשלנות באבחון קיימת כאשר מתרחשת סטייה מהתנהלות רפואית סבירה – למשל אי הפניה לבדיקות מתבקשות או התעלמות מממצא חריג – וכתוצאה מכך נגרם נזק שניתן היה למנוע.

תוך כמה זמן כדאי לפנות לייעוץ לאחר חשד לרשלנות?

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. פעולה מהירה מסייעת לאיסוף מסמכים בזמן, לבחינת עילת התביעה במסגרת לוחות הזמנים של התיישנות, ולגיבוש אסטרטגיה רפואית-משפטית יעילה.

האם חייבים חוות דעת מומחה רפואי להגשת תביעה?

ברוב התיקים כן. חוות דעת מומחה היא הכלי המרכזי להוכיח סטייה מסטנדרט הטיפול, קשר סיבתי והיקף נזק. היא נשענת על החומר הרפואי המלא ומאפשרת לבית המשפט להבין מה היה צריך להתבצע ומדוע.

כמה זמן נמשך ההליך המשפטי?

משך ההליך משתנה לפי מורכבות המקרה, מספר המומחים המעורבים והעומס בבתי המשפט. תיקים מסוימים מסתיימים בהסכמות, ואחרים מתנהלים עד פסק דין. ליווי עקבי ושקוף מסייע לקיצור תהליכים ככל האפשר.

סיכום ומה הלאה

רשלנות רפואית באבחון – בין אם מדובר באבחון שגוי או אי אבחון – מחייבת בדיקה עניינית ומהירה. אם אתם מתלבטים מה לעשות, איסוף מסמכים רפואיים וייעוץ עם עו"ד המתמחה בייצוג תובעים הם נקודת פתיחה נכונה. עו"ד ארז כהן מעניק ליווי אישי ושקוף לכל אורך הדרך, כדי שתדעו בדיוק היכן אתם עומדים ומהם הצעדים הבאים המתאימים למקרה שלכם.