רשלנות רפואית בניתוח

WiserSEO

13 דצמבר 2025

ניתוח הוא רגע רגיש שבו אנו מפקידים את גופנו בידי צוות רפואי. למרות הסטנדרטים הגבוהים, לעיתים מתרחשות טעויות שעלולות להוביל לנזק. המדריך הבא עושה סדר: מהי רשלנות רפואית בניתוח, איך מבדילים בין סיבוך בלתי רצוי לבין התרשלות, אילו צעדים מעשיים נוקטים כאשר עולה חשד, מה צפוי בתביעת רשלנות רפואית, ומהם סוגי הפיצוי האפשריים. בנוסף, נכיר את הדרך היעילה לבניית תביעה מבוססת ראיות ואת הערך של ליווי משפטי מקצועי, אישי ושקוף.

עו"ד ארז כהן, עורך דין לנזיקין ולתביעות ביטוח עם ניסיון עשיר בליטיגציה מול חברות ביטוח, מלווה נפגעים לאורך כל הדרך – מאיסוף הראיות ועד ניהול משא ומתן והופעה בבית המשפט. הידע הפרקטי בעולם הביטוח והנזיקין מאפשר הערכת סיכונים מדויקת ותכנון אסטרטגיה שממוקדת בתוצאה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח ומה לא נחשב לרשלנות?

ההבחנה בין סיבוך צפוי לבין סטייה מסטנדרט רפואי

לא כל נזק לאחר ניתוח מעיד על רשלנות. רשלנות רפואית בניתוח מתקיימת כאשר פעולה או מחדל חורגים מסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק. מנגד, סיבוך צפוי – כזה שנכלל בסטטיסטיקה המקצועית, הוסבר למטופל כחלק מהסיכונים הריאליים, וטופל כנדרש – לא בהכרח ייחשב לתוצאה של התרשלות. השאלה המרכזית היא אם ננקטו אמצעים סבירים למניעת הנזק ואם התנהלות הצוות תאמה את הכללים, הנהלים והפרקטיקות המקובלות.

מבחן הרופא הסביר והסכמה מדעת

בתי המשפט בוחנים רשלנות לפי מבחן הרופא הסביר: האם רופא מיומן, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת. נדבך משלים הוא הסכמה מדעת – החובה להסביר למטופל את מטרת הניתוח, החלופות, הסיכונים והסיכויים, תוך מענה לשאלות ומתן זמן לשקילה. היעדר הסכמה מדעת עשוי לבסס עילת תביעה גם אם הפעולה בוצעה כשורה מבחינה טכנית.

סוגים נפוצים של רשלנות בניתוח

טעויות זיהוי וניתוח באיבר הלא נכון

טעויות בזיהוי אתר הניתוח או ביצוע ניתוח באיבר הלא נכון הן מהכשלים החמורים במערכת הרפואית. לרוב מדובר בכשלי תקשורת, סימון לא תקין של אזור הניתוח או אי עמידה בפרוטוקולי בדיקה. מקרים כאלה עשויים להצביע בצורה מובהקת על סטייה מסטנדרט רפואי.

השארת גוף זר, פגיעה עצבית ונקב באיבר

השארת ספוגית, מחט או כלי בגוף המטופל, פגיעה עצבית או נקב באיבר סמוך עשויים להיגרם עקב חוסר זהירות, היעדר בקרה או תיאום לקוי בצוות. לא כל פגיעה תוך ניתוחית היא התרשלות, אך כאשר ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות בדיקות וספירות נכונות, או כאשר לא זוהתה הפגיעה בזמן סביר – עולות אינדיקציות לרשלנות.

רשלנות בהרדמה וזיהום לאחר ניתוח

שגיאות במינון או ניטור בהרדמה, וכשלי סטריליזציה המובילים לזיהום לאחר ניתוח, הם מוקדי סיכון ידועים. רשלנות בהרדמה יכולה להתבטא בהיעדר מעקב, תגובה מאוחרת למצוקה, או העדר תאום עם הצוות הכירורגי. לגבי זיהומים – השאלה היא האם נשמרו נהלי סטריליות, האם בוצע ניטור ותיעוד, והאם הוחל טיפול מיידי בסימני אזהרה.

רשלנות לפני, במהלך ואחרי הניתוח

שלב ההכנה והסכמה מדעת

לפני הניתוח מוטלת על הצוות הרפואי חובת איסוף אנמנזה, בדיקות מקדימות, הערכת סיכונים, ובחירת שיטה מותאמת למטופל. היעדר הסבר על סיכונים ואלטרנטיבות, או התעלמות מגורמי סיכון ידועים, עלולים להקים עילה.

טעויות תוך ניתוחיות וניהול צוות

במהלך הניתוח דרוש תיאום קפדני בין המנתח, המרדים והסיעוד. תקשורת לא בהירה, אי עמידה בפרוטוקולי ספירה וסימון, ושימוש במכשור לא תקין עלולים להוביל לנזק. הקפדה על רישום מהלך הניתוח ותיעוד החלטות היא קריטית גם לצורך בדיקה בדיעבד.

טיפול ומעקב לאחר ניתוח

השלב שלאחר הניתוח חשוב לא פחות. ניטור סימנים חיוניים, איתור מוקדם של סיבוכים ומתן טיפול מהיר מצמצמים נזק. עיכוב בביצוע בדיקות, שחרור מוקדם ללא הנחיות מתאימות או התעלמות מתלונות המטופל עשויים להוות התרשלות.

איך בודקים אם יש עילת תביעה?

ראיות נחוצות וחוות דעת מומחה

תביעת רשלנות רפואית נשענת על ראיות איכותיות: תיק רפואי מלא, צילומים, בדיקות מעבדה, תיעוד שיחות והנחיות, ותיעוד הנזק והתפקוד לאחר הניתוח. חוות דעת מומחה רפואי בתחום הרלוונטי נדרשת בדרך כלל כדי לבסס סטייה מסטנדרט רפואי וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. ללא חוות דעת משכנעת, הסיכוי להוכחה פוחת משמעותית.

קשר סיבתי והיקף הנזק

גם אם הייתה טעות, יש להוכיח שהטעות היא שגרמה לנזק. נבחנים הזמן שעבר בין האירוע לתסמינים, האפשרות לנזק שמקורו במחלה עצמה, והאם טיפול נכון היה מונע או מצמצם את התוצאה. במקביל מוערך היקף הנזק: פגיעה תפקודית, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות עתידיות, צורך בעזרת צד ג', וכן פיצוי שאינו ממוני כמו כאב וסבל ועוגמת נפש.

תהליך התביעה על קצה המזלג

לוחות זמנים והתיישנות

להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח קיימים מועדי התיישנות הקבועים בחוק. לכן חשוב לפנות לייעוץ בהקדם, לאסוף מסמכים ולהימנע מפעולות שעלולות לפגוע בזכויות. במקרים של קטינים ומצבים מיוחדים עשויים לחול כללים ייחודיים.

מי נתבע – בית חולים, קופת חולים או המנתח?

לעיתים התביעה מוגשת נגד מספר גורמים: המוסד הרפואי, קופת החולים, והגורמים שטיפלו בפועל. לכל גורם מערך ביטוחי משלו, וההתמודדות נעשית מול חברות ביטוח ונציגי המוסד. כאן בא לידי ביטוי ניסיון בליטיגציה וניהול מו"מ אסטרטגי.

1. פגישת היכרות ואיסוף נתונים: מיפוי האירוע, תכנון בדיקות וחוות דעת.
2. השגת התיק הרפואי המלא ובדיקת פערים בתיעוד.
3. קבלת חוות דעת מומחה רפואי וקביעת אסטרטגיה.
4. הגשת כתב תביעה והידברות עם חברת הביטוח של המוסד.
5. ניהול הוכחות בבית המשפט או הגעה להסדר פיצוי הוגן.

אילו פיצויים אפשר לקבל בגין רשלנות רפואית בניתוח?

נזקים ממוניים

פיצוי יכול לכלול הפסדי שכר בעבר ולעתיד, ירידה בכושר השתכרות, הוצאות רפואיות ושיקום, ציוד עזר, נסיעות, ועזרת צד ג'. כאשר מעורבת חברת ביטוח או קופת חולים, יש להביא בחשבון החזרי ביטוח ותשלומים עתידיים.

נזקים לא ממוניים

כאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים מהווים רכיבי נזק מהותיים. אומדנם נשען על חומרת הפגיעה, משך הסבל והשפעתו על אורח החיים. במקרים מתאימים ניתן גם לבקש פיצוי עבור פגיעה אסתטית או צורך בניתוחים מתקנים.

מה לעשות מיד כשעולה חשד לרשלנות?

פעולות נכונות בשלבים הראשונים משפיעות דרמטית על סיכויי ההצלחה:

• לאסוף את התיק הרפואי המלא מכל הגורמים שטיפלו.
• לתעד סימפטומים, תלונות ושיחות עם צוות רפואי.
• להשלים בדיקות פרוגנוסטיות ואבחנתיות לפי הצורך.
• להימנע מפרסומים מיותרים ברשתות שעלולים לפגוע בראיות.
• לפנות לייעוץ משפטי מוקדם לבדיקת העילה וחוות דעת.

למה לבחור בעו"ד ארז כהן

עו"ד ארז כהן עוסק בנזיקין, תאונות דרכים וביטוח, ומביא ניסיון עשיר בליטיגציה ותביעות מול חברות ביטוח. השילוב בין היכרות מעמיקה עם דיני נזיקין לבין הבנה פרקטית של אופן קבלת ההחלטות אצל מבטחים מאפשר לנסח תביעות ממוקדות, לאתר חולשות בתיעוד הרפואי ולהוביל משא ומתן יעיל. ארז מעניק ליווי אישי ושקיפות מלאה בכל שלבי הטיפול – החל מבדיקת סיכויי התביעה והערכת סיכונים, דרך תכנון צעד-אחר-צעד, ועד עדכון רציף בהחלטות ובעלויות. גישה זו מקלה על הלקוחות, מצמצמת אי-ודאות, ומאפשרת קבלת החלטות מושכלת.

שאלות נפוצות

איך מבדילים בין סיבוך צפוי לבין רשלנות רפואית בניתוח?

בודקים האם הסיבוך היה מוכר וצפוי והוסבר בהסכמה מדעת, האם ננקטו פעולות מניעה סבירות, והאם הטיפול בתופעה היה מהיר ומקצועי. סטייה מהנוהל המקובל או אי תגובה בזמן עשויות להעיד על רשלנות.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

חלים מועדי התיישנות הקבועים בחוק, ובמקרים מסוימים כללים ייחודיים. מומלץ לפנות לייעוץ בהקדם כדי שלא לאבד זכויות.

מהו התפקיד של חוות דעת רפואית?

חוות דעת מומחה לרוב נדרשת כדי להוכיח סטייה מסטנדרט רפואי וקשר סיבתי לנזק. היא אבן יסוד בתביעת רשלנות רפואית.

כמה פיצוי ניתן לקבל?

גובה הפיצוי תלוי בעוצמת הפגיעה, אובדן תפקודי, הוצאות ושיקום, ובהשפעה על העבודה והחיים. ההערכה נעשית פרטנית על בסיס ראיות וחוות דעת.

לאן פונים כשחושדים ברשלנות?

מתחילים באיסוף מסמכים ותיעוד, משלימים בדיקות רפואיות, ונועצים בעורך דין לנזיקין ורשלנות רפואית לבדיקת עילה ותכנון צעד-אחר-צעד.

סיכום

רשלנות רפואית בניתוח היא סוגיה מורכבת שמחייבת שילוב של מומחיות רפואית ומשפטית, תחקיר ראייתי וסבלנות. אבחון נכון של העילה, איסוף מסודר של חומר רפואי וקבלת חוות דעת מקצועית הם המפתח למיצוי זכויותיכם. אם נגרם לכם נזק ואתם מתלבטים לגבי הצעד הבא, עו"ד ארז כהן עומד לרשותכם לליווי אישי ושקוף – מהפגישה הראשונה ועד לקבלת הפיצוי הראוי.