רשלנות רפואית בעיניים

WiserSEO

15 ספטמבר 2025

רפואת העיניים היא תחום עדין שבו סטייה קטנה מהסטנדרט המקצועי עלולה לגרום לנזק ראייתי משמעותי ולעיתים בלתי הפיך. רשלנות רפואית בעיניים אינה כל טעות או סיבוך; היא מתרחשת כאשר טיפול של רופא או מוסד רפואי חורג מסטנדרט הזהירות המצופה, וכתוצאה מכך נגרם נזק. במאמר זה נסביר בפשטות ובמקצועיות מתי יש עילת תביעה, איך מוכיחים, אילו פיצויים ניתן לקבל, ומה חשוב לעשות בזמן אמת. בנוסף, נציג את הגישה הייחודית של עו"ד ארז כהן – משרד בוטיק לייצוג תובעים, המעניק ליווי אישי ושקוף בכל שלב.

מהי רשלנות רפואית בעיניים ומתי היא קיימת?

רשלנות רפואית בעיניים היא תת-תחום של דיני נזיקין שבו נבחנת התנהלות רופא העיניים או הצוות הרפואי מול מטופל. לא כל תוצאה רפואית לא רצויה מעידה על רשלנות, וגם סיבוך מוכר עשוי להתרחש למרות טיפול תקין. נקודת המבחן היא האם רופא סביר, באותה מומחיות ובנסיבות דומות, היה פועל אחרת כדי למנוע את הנזק או לצמצמו.

ההגדרה המשפטית בקצרה

כדי להוכיח רשלנות רפואית בעיניים יש להראות ארבעה נדבכים: חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל; הפרת החובה באמצעות סטייה מהסטנדרט המקצועי (למשל אבחון מאוחר או טיפול לא הולם); קיומו של נזק ממשי (כמו ירידה בחדות הראייה, נזק לקרנית או לרשתית, פגיעה בשדה הראייה); וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. אם לא ניתן לקשור באופן רפואי-משפטי בין המחדל לבין תוצאת הנזק, לא תקום אחריות נזיקית.

דוגמאות שכיחות למחדלים בתחום העיניים

המצבים המעלים לעיתים חשד לרשלנות כוללים, בין היתר: איחור באבחון גלאוקומה או קרע/היפרדות רשתית; אי-הפניה דחופה למיון או למומחה מתאים למרות סימנים מובהקים; מתן טיפול שאינו מתאים למצבי זיהום (למשל סטרואידים במצב דלקתי-זיהומי בקרנית); כשל בהסברה לפני פרוצדורות כמו ניתוח קטרקט או ניתוחי לייזר להסרת משקפיים; אי-מעקב לאחר ניתוח או אי-קריאה נכונה של בדיקות עיניים (לרבות OCT, שדה ראייה ולחץ תוך-עיני). חשוב לזכור: עצם קיומו של סיבוך אינו הוכחה לרשלנות – השאלה היא האם ניתן וצריך היה למנוע אותו באמצעים סבירים.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בעיניים?

הוכחת תביעה דורשת שילוב של תיעוד רפואי מלא, חוות דעת מומחה בתחום העיניים, והצגת תמונה סדורה של השתלשלות האירועים. במקביל, נבחנת גם עמידת המטפל בחובות ההסכמה מדעת, לרבות הצגת חלופות וסיכונים רלוונטיים לפי הדין.

תיעוד רפואי והסכמה מדעת

הבסיס להליך הוא התיעוד הרפואי: סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, מכתבי שחרור והוראות טיפול. תיעוד חסר או לא עקבי עשוי להקשות על ההגנה של המטפל ואף לתמוך בגירסת הנפגע. סוגיה מרכזית נוספת היא ההסכמה מדעת: לפני ניתוח או הליך פולשני בעיניים על המטפל להסביר את מהות ההליך, תועלת וסיכונים, חלופות אפשריות ותוצאות של אי-ביצוע. כאשר ההסבר לקוי או לא נמסר, עלולה לקום אחריות גם אם הטיפול בוצע מבחינה טכנית כראוי, במיוחד אם התממש סיכון שלא הוסבר והמטופל יכול להראות שלא היה מסכים אילו ידע עליו.

חוות דעת מומחה אופטלמולוג

ברוב תביעות הרשלנות הרפואית יש לצרף חוות דעת של מומחה ברפואת עיניים. המומחה סוקר את הרשומות, משווה את ההתנהלות לסטנדרט המקצועי, ומעריך את הנזק ואת הקשר הסיבתי. בחירה במומחה בעל תת-התמחות רלוונטית (קרנית, רשתית, נוירואופטלמולוגיה וכד') עשויה לחזק את התיק. חוות הדעת תכלול קביעות לגבי שיעור הנכות התפקודית, הצורך בשיקום, והשלכות יומיומיות של הפגיעה.

קשר סיבתי והערכת הנזק

הקשר הסיבתי בוחן האם המחדל הוביל לנזק או החמיר אותו. לדוגמה, אם קרע ברשתית לא זוהה בזמן והטיפול התעכב, תיתכן הוכחה כי ההתדרדרות בראייה נגרמה בשל האיחור. מנגד, אם גם טיפול מיידי לא היה משנה את התוצאה, תיטען היעדר סיבתיות. לצד זאת, מוערכים רכיבי הנזק – ירידה בחדות הראייה, אובדן שדה, רגישות לאור, וצורך בעזרים ואביזרים – במונחים כספיים.

שלבי הטיפול בתיק – מה עושים מהשבוע הראשון

הזמן קריטי הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. פעולות נכונות מוקדם יגדילו את הסיכוי לשיקום וגם לחיזוק הראיות.

1. קבלו טיפול רפואי מיידי והשיגו חוות דעת שנייה במקרה של החמרה או סימפטומים חריגים.
2. שמרו את כל המסמכים: סיכומי ביקור, הפניות, תוצאות בדיקות והוראות שחרור.
3. תעדו בכתב את התסמינים והזמנים: מתי החלו, למי פניתם, מה נאמר ומה בוצע.
4. התייעצו עם עו"ד נזיקין המתמחה ברשלנות רפואית בעיניים כדי למקד את איסוף הראיות.
5. בחנו אפשרות לקבל חוות דעת מומחה בעיניים על בסיס הרשומות, ורק אז שקלו מו"מ או תביעה.
6. אם אין מענה או שהמחלוקת מהותית – מגישים תביעה בצירוף חוות הדעת ומנהלים את ההליך.

אילו פיצויים אפשריים וכמה מקבלים?

הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בעיניים מכוון להשיב את הניזוק ככל האפשר למצבו הקודם ולכסות על הנזקים שנגרמו. בתי המשפט בוחנים את השפעת הפגיעה על התפקוד היומיומי, העבודה, תחביבים ואיכות חיים. הסכומים משתנים מתיק לתיק בהתאם לעוצמת הנזק והוכחת האחריות.

רכיבי הפיצוי העיקריים כוללים: נזק ממוני – הפסדי שכר בעבר ובעתיד, ירידה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרים אופטיים ושיקום ראייה, נסיעות ועזרה בבית; ונזק לא ממוני – כאב וסבל, קיצור תוחלת הנאה וקשיים תפקודיים. במקרים של צעירים שנפגעה אצלם הראייה באופן משמעותי, הפיצוי עבור הפסד כושר השתכרות עשוי להיות מהותי. יש להביא בחשבון קיזוזים ממקורות חיצוניים (ביטוח לאומי או פוליסות פרטיות), כדי למנוע כפל פיצוי.

לוחות זמנים והתיישנות – מתי חייבים לפעול?

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית בישראל היא עד שבע שנים ממועד האירוע או ממועד בו ניתן היה לגלות אותו באופן סביר. אצל קטינים, השעון מתחיל להיספר עם ההגעה לגיל 18, כך שבדרך כלל ניתן לתבוע עד גיל 25. ישנם חריגים נקודתיים לכלל הגילוי המאוחר, אך לא נכון להסתמך עליהם ללא בדיקה משפטית. המשמעות המעשית: אל תדחו איסוף תיעוד וייעוץ – עיכוב עלול להקשות על הוכחת התיק ואף להביא לסגירת הדלת המשפטית.

למה לבחור בעו"ד ארז כהן?

משרד בוטיק לייצוג תובעים בלבד: כשאתם ניצבים מול מערכת רפואית וחברת ביטוח, חשוב שמי שמייצג אתכם יפעל אך ורק עבור נפגעים – ללא ניגודי עניינים. משרדו של עו"ד ארז כהן מתמקד בתביעות נזיקין וביטוח ומביא מיקוד מקצועי לתיקי רשלנות רפואית בעיניים.

ליווי אישי ושקיפות מלאה: לאורך כל הדרך תדעו מה מצב התיק, מה הסיכונים והסיכויים, אילו מסמכים חסרים ומה העיתוי הנכון לכל צעד. השקיפות מאפשרת קבלת החלטות מבוססת ומפחיתה אי-ודאות בתקופה רגישה.

התאמת אסטרטגיה למקרה שלכם: אין שני תיקים זהים. גישת העבודה משלבת קריאה ביקורתית של הרשומות, סינכרון מוקפד עם מומחים ברפואת עיניים, והצגת טענות בהירות שמתרגמות את המורכבות הרפואית לשפה משפטית משכנעת.

מסמכים ומידע שכדאי לאסוף מהיום

איסוף מוקדם ומסודר של חומרים חוסך זמן וכסף ומחזק את התביעה. הנה רשימה ממוקדת שתסייע להתחיל נכון:

• סיכומי ביקור, מכתבי שחרור, הפניות ותיעוד מהמיון או ממרפאות העיניים.
• תוצאות בדיקות: שדה ראייה, OCT, צילומי קרקעית, מדידות לחץ תוך-עיני וחוות דעת הדמיה.
• מרשמים, הוראות טיפול, עדכוני תרופות ודו"חות מעקב לאחר ניתוח.
• יומן תסמינים ותאריכים: הופעת כאב/טשטוש, פניות לרופאים ותשובות שקיבלתם.
• אישורי היעדרות ונתוני שכר להפסדי עבודה, קבלות על הוצאות ונסיעות.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין סיבוך מוכר לרשלנות רפואית בעיניים?

סיבוך יכול להתרחש גם בטיפול תקין; רשלנות קיימת כאשר הסטנדרט המקצועי הופַר. אם הסיכון היה ידוע והוסבר מראש, הטיפול תועד וננקטו אמצעי זהירות מקובלים – מדובר לרוב בסיבוך. אם הוחמצה בדיקה חיונית, לא ניתנה אזהרה על סימני אזהרה או נבחר טיפול שאינו מתאים למצב – ייתכן שמדובר ברשלנות.

האם כל אבחון שגוי מהווה רשלנות?

לא. אבחון שגוי כשלעצמו אינו מספיק. השאלה היא אם רופא סביר היה מאבחן נכון בנסיבות המקרה. למשל, אם היו סימנים מובהקים לגלאוקומה או קרע ברשתית שלא זכו למענה או להפניה דחופה – זה עשוי להעיד על סטייה מהסטנדרט.

כמה זמן נמשך ההליך?

שלב איסוף המסמכים והחוות דעת עשוי להימשך כמה חודשים. אם נפתח מו"מ, תיקים מסוימים נסגרים בתוך חודשים ספורים; הליך משפטי מלא עלול להימשך שנה עד שלוש ואף יותר בתיקים מורכבים. יעילות, מיקוד ראייתי ושיתוף פעולה עם מומחה עשויים לקצר זמנים.

האם תמיד צריך להגיע לבית המשפט?

לא בהכרח. במקרים מתאימים ניתן להגיע להסכמה עם הגורם המטפל או המבטח לאחר החלפת חוות דעת ודיון ממוקד. יחד עם זאת, יש תיקים שבהם פערי העמדה גדולים או שנדרשת הכרעה שיפוטית – ואז הגשת תביעה וניהול הוכחות הם הכרח.

מה לעשות אם אני רק חושד/ת שיש לי תיק?

אל תמתינו. אספו את המסמכים, תעדו את ההתרחשויות, וקבלו הערכה ראשונית מעו"ד העוסק ברשלנות רפואית. גם אם בסוף יתברר שאין עילת תביעה, תקבלו מיפוי מצב והכוונה רפואית-משפטית לקראת המשך הדרך.

סיכום והמשך הדרך

רשלנות רפואית בעיניים משלבת מורכבות רפואית ומשפטית. כדי לבדוק ברצינות חשד לרשלנות, חייבים תיעוד מסודר, חוות דעת מקצועית והובלה משפטית רגישה ומדויקת. משרדו של עו"ד ארז כהן – משרד בוטיק לייצוג תובעים בתחומי הנזיקין והביטוח – מציע ליווי אישי ושקוף משלב הבירור ועד קבלת הפיצוי. אם נפגעתם בעיניים או אתם מתלבטים לגבי התנהלות טיפולית שקיבלתם, ניתן לפנות לבחינת המקרה ולהכוונה מותאמת לצרכים שלכם.