התיישנות בנזיקין – המדריך השלם

עו”ד ארז כהן

29 אוגוסט 2025

בנזיקין היא אחד הנושאים המכריעים ביותר עבור נפגעים: גם תביעה מצוינת עשויה להידחות אם הוגשה מאוחר מדי. מטרת המדריך הזה היא לעשות סדר – מהי התיישנות, כמה זמן יש, מתי מתחיל המרוץ, אילו חריגים קיימים, ואיך פועלים נכון כדי לשמור על הזכויות. את המדריך כתב עו״ד ארז כהן, עורך דין נזיקין, ביטוח ותאונות דרכים, המלווה נפגעים בייעוץ וייצוג מקצועי ואישי תוך שקיפות מלאה ובכל שלבי התביעה.

מהי התיישנות בנזיקין ולמה היא קיימת?

התיישנות היא כלל משפטי הקובע פרק זמן שבו ניתן להגיש תביעה. בדיני נזיקין מדובר לרוב בנזקים שנגרמו עקב מעשה או מחדל של אחר – החל ממפגעי בטיחות ועד רשלנות מקצועית. ההתיישנות נועדה לאזן בין זכות הנפגע לממש את תביעתו לבין הצורך בוודאות, הוגנות ושמירה על ראיות שאינן נשחקות עם חלוף השנים.

הכלל האזרחי קובע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התובענה – היום שבו התקיימו כל העובדות המזכות את הנפגע להגיש תביעה. בדיני נזיקין, יש חשיבות מיוחדת לשאלה מתי נתגלה הנזק בפועל, משום שלא תמיד הנזק מתגלה במועד האירוע עצמו.

עילת תביעה לעומת גילוי הנזק

כדי להבין מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות, חשוב להבחין בין שני מצבים: כאשר הנזק ידוע ומוחשי כבר ביום האירוע, וכאשר הנזק מתגלה באיחור. הדין מכיר בכך שלעיתים הנזק או נסיבותיו אינם ידועים לנפגע באופן מיידי, ולכן מאפשר, במקרים מסוימים, להתחיל את ספירת ההתיישנות ממועד גילוי הנזק בפועל – בכפוף להגבלות שנפרט בהמשך.

כמה זמן עומד לרשות הנפגע? הכלל והחריג

כלל 7 השנים בדין האזרחי

ברוב תביעות הנזיקין, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. פירוש הדבר: אם עילת התביעה נולדה ביום מסוים, עומדות לנפגע שבע שנים להגיש את תביעתו. אם התביעה תוגש לאחר מכן, עלול הנתבע להעלות טענת התיישנות, ובית המשפט עשוי לדחות את התביעה מטעם זה בלבד.

חריג גילוי הנזק והגבלת 10 השנים

מה קורה כאשר הנזק מתגלה באיחור? בדיני נזיקין קיימת הוראה ייחודית: כשהנזק עצמו נתגלה רק לאחר זמן, מרוץ ההתיישנות יכול להתחיל ביום גילוי הנזק בפועל. יחד עם זאת, קיימת מגבלה חשובה: גם אם הגילוי היה מאוחר, לא ניתן להגיש את התביעה אם חלפו יותר מעשר שנים מיום אירוע הנזק המקורי. זהו “קו הסיום” הקשיח במקרים שבהם הבעיה היא גילוי מאוחר של עצם הנזק.

למשל, אם אירוע הנזק התרחש לפני 11 שנים, אך התובענה מוגשת רק כעת בטענה שהנזק התגלה לאחרונה – ייתכן שהטענה תיחסם מחמת התיישנות בשל מגבלת 10 השנים.

גילוי מאוחר של קשר סיבתי: מתי 10 השנים אינן חוסמות?

לא תמיד העיכוב הוא בגילוי הנזק עצמו; לעיתים הנזק ידוע, אך רק בשלב מאוחר מתברר הקשר הסיבתי בין הנזק לבין מעשה או מחדל של גורם כלשהו (למשל מוסד רפואי או קבלן). במצבים כאלה, הפסיקה הכירה בנסיבות שבהן ספירת ההתיישנות תחל ממועד גילוי הקשר הסיבתי – ובמקרים מתאימים אין חלה מגבלת 10 השנים האמורה בעיגון הקשור לגילוי הנזק. השאלה מהו “מועד הגילוי” ומה נדרש כדי להוכיחו היא שאלה עובדתית-משפטית המסוימת לכל מקרה.

דוגמה קצרה

נניח שנפגע סבל מכאבים זמן רב לאחר טיפול. הכאב היה ידוע, אך רק לאחר בדיקה מומחית הובהר כי מקורו במחדל מקצועי. במצב כזה הדיון יעסוק במועד שבו אדם סביר היה אמור לגלות את הקשר הסיבתי – מועד שעשוי להזיז את נקודת הפתיחה של מרוץ ההתיישנות.

איך מחשבים את מרוץ ההתיישנות בפועל?

חישוב נכון של מרוץ ההתיישנות מתחיל בהבנה מדויקת של ציר הזמנים בתיק: מה התרחש ומתי, מתי נתגלה הנזק, ומתי ידעתם או יכולתם לדעת על הקשר הסיבתי. מומלץ לאסוף מסמכים רפואיים, דוחות, התכתבויות וחוות דעת – כל מה שיכול לשפוך אור על מועדי האירועים והגילויים.

כדי לשמור על זכויותיכם, חשוב לזהות במדויק את שלושת המועדים המרכזיים:

• מועד אירוע הנזק.
• המועד שבו נתגלה הנזק בפועל.
• המועד שבו נודע (או היה צריך להיוודע) הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המעשה או המחדל.

זכרו: ככלל, מרוץ ההתיישנות נפסק עם פתיחת ההליך בבית המשפט. מו״מ מול גוף מזיק או מול חברת ביטוח אינו בהכרח עוצר את הספירה. לכן, כאשר מתקרבים לסוף התקופה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי ולפעול במהירות.

דוגמאות מעשיות נפוצות

החלקה במדרגות קניון: הנפגע נחבל ומייד מתועד הנזק. במקרה כזה לרוב מרוץ ההתיישנות יחל כבר ביום האירוע, משום שהנזק היה ידוע וברור באותו מועד.

ליקוי בנייה שהתגלה כעבור שנים: סדקים חמורים בדירה מתגלים שלוש–ארבע שנים לאחר מסירתה. ייתכן שמרוץ ההתיישנות יחל ביום גילוי הנזק, אך יש להביא בחשבון את מגבלת 10 השנים מיום ביצוע העבודה המקורית.

גילוי מאוחר של קשר סיבתי: אדם סבל מפרעה רפואית ידועה, אך רק לאחר ייעוץ מומחה התברר כי מדובר בתוצאה של מחדל בטיפול. כאן ייבחן מועד גילוי הקשר הסיבתי, שעשוי לדחות את תחילת המרוץ בהתאם לנסיבות ולפסיקה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

המתנה “עד שהכל יתבהר” עשויה להוביל לאובדן הזכות. רבים מניחים שמו״מ מול מבטח עוצר את הספירה – הנחה שעלולה להתגלות כשגויה. אחרים טועים לחשוב שהמרוץ תמיד מתחיל ביום האירוע, אף שבמקרים מסוימים יחל ביום גילוי הנזק או הקשר הסיבתי. בכל המקרים, איסוף מסמכים מוקדם ובדיקת מועדים מדוקדקת הם המפתח לניהול נכון של התיק.

עוד טעות נפוצה היא להסתמך על זיכרון במקום על תיעוד. ללא מסמכים, קשה להוכיח מתי אירעו הדברים, ומתי נודעו לכם עובדות רלוונטיות – נקודות קריטיות לשאלת ההתיישנות.

למה לבחור בעו״ד ארז כהן?

התיישנות בנזיקין דורשת שילוב של ניסיון פרקטי, ניתוח זמנים קפדני ותקשורת פתוחה עם הלקוח. עו״ד ארז כהן עוסק בנזיקין, ביטוח ותאונות דרכים, ומלווה את לקוחותיו באופן מקצועי ואישי – בשקיפות מלאה ובכל שלבי הטיפול בתביעה.

• ליווי אישי ושקוף: יד על הדופק, עדכון רציף וקבלת החלטות משותפת.
• התמחות ממוקדת: נזיקין, ביטוח ותאונות דרכים – היכרות עומק עם דרישות המבטחים והפסיקה.
• עבודה שיטתית על ציר הזמנים: מיפוי מועדי אירוע, גילוי נזק וגילוי קשר סיבתי.
• הכנה יסודית של חומר הראיות: איסוף, תיעוד והצגה מדויקת של מסמכים רפואיים וחוות דעת.

שאלות נפוצות בהתיישנות בנזיקין

מהי תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעת נזיקין?

ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד היוולדות עילת התביעה – היום שבו התקיימו כל העובדות המזכות בהגשת התביעה.

הנזק התגלה רק לאחר זמן – מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות?

כאשר הנזק עצמו התגלה באיחור, מרוץ ההתיישנות עשוי להתחיל ביום גילוי הנזק בפועל. עם זאת, קיימת מגבלת זמן קשיחה: לא ניתן להגיש את התביעה לאחר שחלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק המקורי.

גיליתי קשר סיבתי באיחור. האם זה מאוחר מדי?

לא בהכרח. במקרים מסוימים שבהם הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המעשה או המחדל נודע באיחור, נקודת הפתיחה עשויה להיות מועד גילוי הקשר. יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות ולפסיקה.

האם מו״מ עם חברת ביטוח עוצר את מרוץ ההתיישנות?

ככלל, לא. מרוץ ההתיישנות נפסק עם הגשת התביעה לבית המשפט. לכן אין להסתמך על מו״מ כתחליף לפעולה משפטית בזמן.

מה לעשות אם התקופה עומדת להסתיים?

פנו לייעוץ משפטי מיידי, אספו את כל המסמכים הרלוונטיים ובחנו את ציר הזמנים בתיק. טיפול מהיר ומדויק עשוי למנוע אובדן זכויות.

סיכום

התיישנות בנזיקין היא קו זמן מחייב: כלל 7 השנים, חריג הגילוי ומקרים של גילוי מאוחר של קשר סיבתי מחייבים אבחון קפדני של העובדות. כל יום חשוב. אם נפגעתם או אתם מתלבטים היכן אתם עומדים על ציר הזמנים, עו״ד נזיקין ארז כהן מזמין אתכם לשיחה מסודרת כדי לבחון את המועדים, למפות סיכונים ולבנות אסטרטגיה משפטית מותאמת.