רשלנות רפואית הולדה בעוולה

WiserSEO

16 פברואר 2026

לידת ילד עם מום מולד או תסמונת גנטית היא אירוע מטלטל. כאשר מתברר כי המידע הרפואי שהיה אמור להתגלות במהלך ההריון לא נמסר בזמן או לא פוענח כנדרש, עולה השאלה האם מדובר ברשלנות רפואית הולדה בעוולה והאם קיימת עילת תביעה. מדריך זה מסביר בצורה ברורה מהי הולדה בעוולה, כיצד בוחנים רשלנות בהריון, מה נדרש להוכיח, מהם הפיצויים האפשריים, עד מתי אפשר לתבוע, ומהם השלבים בהליך המשפטי.

הדגש המרכזי בתביעה על הולדה בעוולה הוא זכותם של ההורים לקבל מידע רפואי מלא, מדויק ובזמן, כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון. כאשר קיים מחדל באיתור, בפענוח או בהעברת המידע – ייתכן וקמה אחריות משפטית לגורמים המטפלים.

מהי תביעת הולדה בעוולה ומה נדרש להוכיח

הגדרה ומשמעות להורים

הולדה בעוולה היא עילת תביעה של הורים נגד גורמים רפואיים, בטענה כי התרשלו במהלך ההריון ולכן נמנעה מהם היכולת לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון. ההתרשלות יכולה להתבטא באי-הפניה לבדיקות חיוניות, בפענוח לקוי של ממצאים, באי-העברת מידע מלא או באיחור שמנע התערבות מתאימה. כדי לזכות בתביעה, נדרש להראות כי אילו המידע היה נמסר כדין ובזמן, הייתה מתקבלת החלטה אחרת ביחס להריון.

המסגרת המשפטית והלכת המר

בשנת 2012 נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון הלכת המר, שלפיה בוטלה עילת התביעה העצמאית של הילד בגין "חיים בעוולה", אך נותרה בעינה עילת ההורים – הולדה בעוולה. משמעות הדבר היא שהמיקוד המשפטי הוא בזכות ההורים לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה ובנזקים הכלכליים הנובעים מהולדת ילד עם צרכים רפואיים מיוחדים, במקרים בהם התרשלות בהריון שללה מהם בחירה מודעת.

היסודות המשפטיים: התרשלות, קשר סיבתי ונזק

כדי לבסס תביעה על הולדה בעוולה יש להראות שלושה נדבכים: קיומה של התרשלות – סטייה מסטנדרט רפואי סביר; קשר סיבתי – כי המחדל הוא ששלל את האפשרות לקבל החלטה אחרת בזמן; ונזק – בעיקר הוצאות ארוכות-טווח הכרוכות בגידול ילד עם מוגבלות והשלכות על חיי המשפחה. הוכחת רכיבים אלה נשענת על תיעוד רפואי מלא וחוות דעת מומחים בתחומי נשים, גנטיקה, הדמיה ורפואה התפתחותית, ולעתים גם מומחים בתחומי סיעוד ושיקום.

רשלנות בהריון – מתי זה הופך לעילת תביעה

חובת בדיקה והפניה

במהלך ההריון מקובל להפנות לבדיקות סקירה, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, בדיקות סקר גנטיות ולעתים גם דיקור מי שפיר או בדיקות מתקדמות אחרות, בהתאם לגיל, היסטוריה משפחתית וממצאים. כאשר קיימת אינדיקציה רפואית ולא ניתנת הפניה, או שההפניה ניתנת באיחור בלתי סביר – ייתכן שמדובר בהפרת חובת הזהירות.

פענוח ומעקב

פענוח שגוי של סקירת מערכות, התעלמות מסמנים חריגים או אי-השלמת בירור מתבקש לאחר ממצא חריג עלולים להקים עילת רשלנות. אחריות הרופא והמערכת הרפואית איננה מסתכמת בבדיקה עצמה, אלא גם בהסבר על משמעות הממצאים ובהכוונה לבירור ולהתייעצות מתאימים.

ייעוץ גנטי והסכמה מדעת

החלטה על ביצוע או הימנעות מבדיקה פולשנית כמו מי שפיר, או על המשך ההריון לאחר גילוי ממצא משמעותי, מחייבת הסכמה מדעת. לשם כך יש למסור להורים מידע ברור על הסיכונים, הסיכויים והחלופות. העדר ייעוץ גנטי בזמן או הסבר חלקי שבפועל מנע בחירה מושכלת – עלול להיחשב כרשלנות.

דוגמאות למקרים נפוצים

להלן דוגמאות אופייניות המצויות בליבת תביעות הולדה בעוולה. לא כל מקרה יקים עילת תביעה, אך אלו תרחישים שבהם בתי המשפט בחנו לעומק את אחריות המטפלים:

• אי-הפניה או איחור בהפניה לבדיקות סקר גנטיות מקובלות לפי מאפייני בני הזוג.
• אי-הצעה לבדיקות שקיפות עורפית וסקירות מערכות מתאימות לשבוע ההריון.
• התעלמות מממצא חריג בסקירה או חלבון עוברי ללא השלמת בירור.
• אי-הפניה לייעוץ גנטי או לדיקור מי שפיר כאשר קיימת אינדיקציה ברורה.
• פענוח לקוי של בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה בהריון.
• אי-עדכון ההורים במידע מהותי בזמן שמנע בחירה מושכלת על המשך ההריון.

התרחישים משתנים ממקרה למקרה, ולפיכך נדרשת בחינה פרטנית של ההריון, התיעוד והחלטות הצוות הרפואי בכל שלב.

התיישנות: עד מתי אפשר להגיש תביעה

הכלל והמשמעויות

ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות בעילות נזיקין של ההורים היא שבע שנים ממועד הלידה. יחד עם זאת, לעתים מתעוררות שאלות בנוגע ל"כלל הגילוי" – מתי יכלו ההורים לדעת על המחדל ועל הקשר הסיבתי לנזק. לכן, גם אם חלף זמן, מומלץ לבחון את המועד הספציפי שבו נודעו הפרטים המהותיים, ואת השפעתו של מועד זה על מירוץ ההתיישנות.

למה חשוב לפנות מוקדם

פנייה מוקדמת מסייעת בשימור ראיות, איתור תיעוד רפואי מלא וקבלת חוות דעת עדכניות. השתהות עלולה לפגוע בסיכויי ההליך. חשוב לאסוף באופן מרוכז את כל מסמכי ההריון, מסמכי הלידה והטיפול בילד, ולתעד הוצאות והשפעות תפקודיות המשיקות לנזק הנטען.

פיצויים בתביעה על הולדה בעוולה

על מה מפצים

פיצויים בתביעות הולדה בעוולה נועדו לתת מענה לצרכים רחבי-היקף: טיפולים רפואיים ושיקומיים, סיעוד והשגחה, ציוד רפואי ועזרים, התאמות בבית וברכב, נסיעות והוצאות נלוות, הפסדי השתכרות עתידיים של אחד ההורים או שניהם, עזרת צד ג', וכן פיצויים לא ממוניים בגין פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש. במקרים מתאימים נשקלת גם היוון עתידי כדי להבטיח מענה מתמשך לצרכים המשתנים של הילד והמשפחה.

כיצד מחשבים

גובה הפיצוי מושפע מחומרת המום או התסמונת, ההשלכות התפקודיות, תוחלת החיים הצפויה, היקף הטיפולים הנדרשים, גיל הילד ומצב ההורים. בנוסף נבחנים מקורות מימון חיצוניים וקצבאות, לעתים עם מנגנוני קיזוז. תחשיב מדויק מבוסס על חוות דעת מומחים רפואיים וכלכליים ותמונת צרכים עתידית ככל שניתן.

איך נראה ההליך בפועל – שלבים מרכזיים

1. איסוף תיעוד: קבלת מלוא המסמכים מתקופת ההריון, הלידה והטיפול בילד.
2. התייעצות ראשונית: בחינת נסיבות המקרה וסיכויי התביעה.
3. חוות דעת: פניה למומחים רלוונטיים בתחומי נשים, גנטיקה, הדמיה ושיקום.
4. מכתב דרישה: הצגת הטענות והנזק לגורמים הרפואיים ולמבטחים.
5. הגשת תביעה: לבית המשפט המוסמך, בצירוף חוות הדעת והמסמכים.
6. קדם משפט ומומחי ביהמ"ש: מינוי מומחים ניטרליים במידת הצורך.
7. ניהול הוכחות ומשא ומתן: בחינת אפשרות להסכמה לצד היערכות לפסק דין.
8. פסק דין או הסדר והטמעה: מימוש זכויות, גבייה ותכנון השימוש בכספים לצרכים עתידיים.

במהלך כל שלב חשוב לשמור על עקביות ראייתית ולתעד התפתחויות רפואיות או תפקודיות חדשות.

סיכויי הצלחה ומה משפיע עליהם

איכות הראיות וחוות הדעת

ככל שהתיעוד הרפואי שלם וברור יותר, ופוענח על ידי מומחים מתאימים, כך מתחזק הבסיס הראייתי. פערים בתיעוד מחייבים עבודה יזומה להשלים תמונה באמצעות סיכומי ביקור, בדיקות הדמיה מקוריות, ומסמכי קופות חולים ובתי חולים.

קשר סיבתי והחלטת ההורים

בליבת התביעה עומדת השאלה כיצד היו פועלים ההורים אילו קיבלו מידע מלא במועד. חיזוק נדבך זה נעשה באמצעות עדויות עקביות, חוות דעת גנטיות והצגת הסטנדרט המקובל בזמן אמת.

מורכבות רפואית

ישנם מומים או תסמונות שקשה מאוד לאתרם גם ברפואה זהירה, ולעומתם ממצאים שהיו חייבים לעורר המשך בירור. ההבחנה הזו קריטית לבחינת רשלנות בהריון, ומשפיעה ישירות על היתכנות ההליך.

למה לבחור בעו״ד ארז כהן

עו״ד ארז כהן עוסק בדיני ביטוח ונזיקין ומייצג הורים בתביעות מורכבות המצריכות שילוב בין מומחיות רפואית להבנת מנגנוני פיצוי. הייצוג הוא אישי ומקצועי, עם דגש על תכנון מהלך מדויק שמטרתו למקסם זכויות כספיות ולמזער הוצאות לאורך כל ההליך.

הגישה המעשית כוללת בחינה מוקדמת של סיכוי-סיכון, התאמת חוות דעת ממוקדות, וניהול מושכל של מגעים מול גופים מבטחים ורפואיים. לאורך הדרך מושם דגש על שקיפות, זמינות ורגישות להיבטים האישיים של המשפחה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין הולדה בעוולה לחיים בעוולה?

חיים בעוולה היא עילת תביעה עצמאית של הילד שבוטלה בפסיקה. הולדה בעוולה היא עילת ההורים לפיצוי כאשר התרשלות בהריון מנעה מהם החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.

עד מתי אפשר להגיש תביעה על הולדה בעוולה?

ככלל, שבע שנים ממועד הלידה, בכפוף לבחינת נסיבות הגילוי. מומלץ לקבל ייעוץ פרטני בהקדם כדי לשמור על זכויות ולמנוע טענות התיישנות.

האם חובה לבצע את כל בדיקות ההריון כדי לתבוע?

לא. השאלה היא האם היה על המטפלים להציע, להסביר או להפנות לבדיקות הרלוונטיות בנסיבות, והאם העדר המידע מנע בחירה מושכלת. כל מקרה נבחן לגופו.

אילו פיצויים ניתן לקבל?

בדרך כלל מדובר בהחזר הוצאות עבר, מימון צרכים עתידיים רפואיים ושיקומיים, עזרה וסיעוד, התאמות סביבתיות ופיצוי לא ממוני בגין פגיעה באוטונומיה, בהתאם לראיות ולחוות הדעת.

כמה זמן נמשך ההליך?

הליכים משתנים ממקרה למקרה. תיקים מורכבים עשויים להימשך שנים אחדות, אך לעתים ניתן להגיע להסדר מוקדם לאחר קבלת חוות דעת ומינוי מומחים.

סיכום

תביעה על הולדה בעוולה נועדה להשיב להורים את היכולת לממן את הטיפול בילד ולתקן את הפגיעה בזכותם לקבל החלטות מושכלות. אם עלה אצלכם חשש לרשלנות רפואית בהריון, פנו לבחינה משפטית מקצועית ומסודרת יחד עם מומחים רפואיים. עו״ד ארז כהן עומד לרשותכם לייעוץ מעשי ומותאם אישית.